#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בביצה שנולדה בשבת 1) סתם 2) אחר יו&quot;ט?	"1) מדאורייתא מותר באכילה מפני שנגמר בימי החול וכשנולדה בשבת נמצא ששבת מכין לעצמו, אבל מדרבנן אסור באכילה גזירה אטו שבת אחר יו&quot;ט וממילא אסור אפי&#x27; בטלטול (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), ואסור אפי&#x27; לצורך גופה ומקומה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;) 2) אסור מדאורייתא משום הכנה דרבה דנגמר לפני כ&quot;ד שעות דהיינו ביו&quot;ט [ואע&quot;פ שהוא הכנה בידי שמים ולא בידי אדם] ונמצא שיו&quot;ט מכין לשבת (מ&quot;ב שם) [וצ&quot;ע על הרמב&quot;ם בפיהמ&quot;ש שכתב שהוא איסור דרבנן (ביה&quot;ל ד&quot;ה ביצה)]"	סימן שכב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן הביצה לגוי?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) מסתפק דאפשר כיון שכל הטעם שהוא אסור בטלטול הוי משום האיסור אכילה, ממילא כשהוא אינו רוצה לאוכלה אלא ליתנה לגוי לאכול יהא מותר [וזהו דוקא לדידן דקיי&quot;ל דליכא מוקצה בשבת א&quot;נ מיירי בתרנגולת העומדת לאכילה] (שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן שכב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני עירוב תבשילין לזה?	"כתבו תוס&#x27; (ביצה ב&#x27; ע&quot;ב) דלא מהני כיון שזהו איסור דאורייתא ועירוב תבשילין הוי תקנת חכמים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן שכב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין כשנולדה ביצה ביום א&#x27; בחול?"	"כתב רש&quot;י (ביצה ב&#x27; ע&quot;ב) דמותר מפני שסעודת חול אינו חשוב ולא בעיא הכנה מבעוד יום ועל כן לא שייך לומר ששבת הכין לה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן שכב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתערבה באחרים?	"כולם אסורות דהוי דבר שיש לו מתירין ואפי&#x27; באלף לא בטל דהרי יכול להמתין עד למחר, ואסור אפי&#x27; בטלטל (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) {ומשמע דלא כהצל&quot;ח דמקיל בטלטול מוקצה [ויש לדחות דהכא מיירי בטלטול לצורך אכילה דאפשר לעשותו למחר (ר&quot;י באק), ועוד י&quot;ל דמאחר שאסור באכילה הוי מוקצה שאין בה השתמשות], וכן משמע מביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; ש&quot;ח סעי&#x27; ז&#x27; ד&quot;ה מבעוד יום) דלא ס&quot;ל כהצל&quot;ח}, אבל אם נשברה ונתערבה לתוך התבשיל בטל בששים דהוי מין בשאינו מינו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)"	סימן שכב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מסופק אם נולד בשבת?	"ה&quot;נ לא אמרינן ספיקא דרבנן לקולא אלא הוי דבר שיש לו מתירין ואסור [ועי&#x27; לקמן (סי&#x27; תקי&quot;ג) מה הדין אם נתערב הספק עם אחרים], ומיהו אם מצא הביצה בלילה סמכינן על הרוב שנולדו ביום ולא בלילה [ופשוט דזהו דוקא בשבת שאינו חל לאחר יו&quot;ט (שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;)] (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) {אבל משמע דאם מצא הביצה לאחר עמוד השחר אסור אע&quot;פ שלא היה יום אלא לזמן מועט מ&quot;מ לא אזלינן בתר רוב זמן, ואפשר משום דזמן קבוע (וכמ&quot;ש לקמן במג&quot;א סי&#x27; שד&quot;מ)}"	סימן שכב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה כדי שלא ישבר הביצה?	"יכוף עליה כלי אבל לא יגע בה כיון שהיא עגולה מתנענעת ממקומה (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן שכב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נולד ביום ראשון דיו&quot;ט 1) סתם 2) דר&quot;ה 3) שחל בערב שבת?	"1) מותר ביום שני דממ&quot;נ אחד מימים אלו חול הוי (ביה&quot;ל ד&quot;ה נולדה) 2) אסור ביום שני דקדושה אחת היא (ביה&quot;ל שם) 3) אסור בשבת דהוי כאילו הלידה ביו&quot;ט מכין לשבת, וכיון שאסור באכילה ה&quot;ה שאסור בטלטול (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) [ומ&quot;מ אינו אסור מדאורייתא דהרי מדאורייתא מותר לאוכלה ביו&quot;ט גופה דיו&quot;ט מכינה לעצמה, וכיון שהיא מותרת ביו&quot;ט ה&quot;ה שהיא מותרת בשבת מדאורייתא נמצאת שאינה מכינה ליו&quot;ט (עי&#x27; שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;)]"	סימן שכב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפירות שנשרו בשבת?	"אסורים בו ביום גזירה שמא יעלה ויתלוש ומשום מוקצה דמגו דאיתקצאי בין השמשות איתקצאי כולי יומא (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), ומותרים מיד במוצש&quot;ק וא&quot;צ להמתין בכדי שיעשו כיון שלא נעשה בהם מלאכה (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן שכב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך השני טעמים?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) בשם תוס&#x27; (ביצה ג&#x27; ע&quot;א, חולין י&quot;ד ע&quot;א) דלפי טעם דמגו דאיתקצאי אם היה דעתו עליו מערב שבת שהעורבים יתלשו אותם ליכא מוקצה, ולפי הטעם דשמא יעלה ויתלוש בפירות הטמונים בקרקע שצריך מרא וחצינא לחופרה ליכא גזירה שבמשך הזמן יזכור שהוא שבת"	סימן שכב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום ספק?	"ג&quot;כ אסורים, בין לענין אכילה בין לענין טלטול (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן שכב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כוונתו להפקירם לעניים?	"אע&quot;פ שהוא מכוין לצורך מצוה אסור, דרק הקילו להאכילם דמאי (פסחים נ&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן שכב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשרו מבעוד יום?	"מותר ללקטם אחד אחד ולאכלם אבל לא לאוספם הרבה ביחד משום איסור מעמר (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), ואסור אפי&#x27; בשנים (אגלי טל מעמר סעי&#x27; ג&#x27;, ערוה&quot;ש סי&#x27; ש&quot;מ סעי&#x27; ב&#x27;), אמנם אם נשארו בתוך האילן הרי הם אסורים מפני שאסור להשתמש במחובר ומגו דאיתקצאי וכו&#x27; (מנחת פתים)"	סימן שכב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבן חו&quot;ל שנמצא בא&quot;י ביו&quot;ט שני של סוכות וצריך עוד ערבות?	"רשז&quot;א (מנח&quot;ש ח&quot;ב סי&#x27; מ&quot;ה) מקיל אם בן א&quot;י חתך ערבות בהיתר ואינם מוקצה לבן חו&quot;ל [דומיא דפירות שדעתן לתלושם ע&quot;י ערבים], וכן אין לגזור אטו פירות הנושרים מפני שנתלשו בהיתר וגם יש סוברים דגזרו דוקא על פירות שאדם מתאוה להם ביותר, וע&quot;ע במנח&quot;י (ח&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ט) דמחמיר"	סימן שכב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקטום אוכלי בהמה? 	"מותר לקטום אוכלי בהמה אפי&#x27; בסכין ואפי&#x27; לחצות בו שיניו, דכיון דראוי לאכילה לא מתקריא שם כלי (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו), ומותר אפי&#x27; אם הוא מקפיד על המדה דהרי אין מחתך באוכלים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), ומיהו מותר דוקא לאותו דבר אבל אסור לתקן כלי אחר כגון לסתום נקב שבכלי אחר [וכמ&quot;ש (לעיל סי&#x27; שי&quot;ד סעי&#x27; ה&#x27;) דאסור ליתן הדס בחבית] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א), אכן השעה&quot;צ לקמן (סי&#x27; ת&quot;ק ס&quot;ק ט&quot;ז) הביא דעת הר&quot;ח והר&quot;ן דס&quot;ל דאסור לעשות נקב בחתיכת בשר לתלות בו משום איסור עשיית כלי, וי&quot;ל דמבואר בשעה&quot;צ (שם ס&quot;ק י&quot;ט) דהיינו דוקא לעשות תיקון שניכר שהוא כלי כגון בית יד חשוב א&quot;נ לעשות עיגול או משולש באפיקומן אבל נקב בעלמא לתלות האפיקומן מותר דאינו ניכר שהוא כלי."	סימן שכב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחתוך הקצוות של licorice לעשות קש לשתיה?	"{משמע מכאן שמותר מפני שהוא אוכל, וי&quot;ל דאינו ניכר שהוא עושה כלי וכמ&quot;ש לקמן (סי&#x27; ת&quot;ק סעי&#x27; ג&#x27;) אבל אסור לבנות בית ע&quot;י licorice דזה ניכר שהוא עושה כלי, ואפשר לצרף עוד סניף להקל כשנושכו בשיניו דאמרינן לקמן (סי&#x27; ת&quot;ק) דמותר לעשות בית יד בידו דהוי שינוי}"	סימן שכב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב ראוי לאכילת בהמה?	"מגמ&#x27; משמע דסגי להיות ראוי לאכילת בהמה אע&quot;פ שאינו עומד לאכילת בהמה [דהרי עצי בשמים אינם עומדים לאכילת בהמה (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א)] (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), והקשה הביה&quot;ל (ד&quot;ה אוכלי) דמבואר לעיל (שו&quot;ע סי&#x27; ש&quot;ח סעי&#x27; ל&#x27;, מ&quot;ב שם ס&quot;ק קכ&quot;ב) דגרעיני תמרים אינם מוקצים דוקא אם עומדים לאכילת בהמה {וי&quot;ל דבשמים שאני שהם ראוים לתשמיש אדם ואין נפק&quot;מ מה שאינם עומדים לאכילת בהמה}"	סימן שכב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי שנא מעשיית גבינה דאסור משום בונה?	{כן הקשה ר&quot;י באק, ואפשר דבשעת העשייה אינה ראויה לאכילה א&quot;נ דוקא תיקון מנא מותר באוכלים ולא בונה, וצ&quot;ב}	סימן שכב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקיסם שאינו ראוי לאכילת בהמה?	"אסור לטלטלו משום מוקצה, וכ&quot;ש שאסור לקטמו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) [ואסור אפי&#x27; לחצות בו שיניו, וקמ&quot;ל דאסור אע&quot;פ שאינו קוטם א&quot;נ קמ&quot;ל דאסור אפי&#x27; במקום כבוד הבריות (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל)]"	סימן שכב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא קטמו?	"מבואר מהרא&quot;ש ורבינו ירוחם דבכלי חייב חטאת וביד אסור מדרבנן (א&quot;ר, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) [וצ&quot;ע על הרמב&quot;ם דסותם אם קטמו חייב, משמע אפי&#x27; ביד (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27; בשם המגיד משנה)]"	סימן שכב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צריך לחצות שיניו 1) בסעודה שלו 2) בסעודת חבירו?	"1) איתא בגמ&#x27; (שבת פ&quot;א ע&quot;ב) דיש קבע לסעודה והו&quot;ל להכין הקיסם מבעוד יום ואסור לחצוץ בו בשבת אפי&#x27; במקום כבוד הבריות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) 2) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דכאן לא היה לו להכינו מבעוד יום ומותר במקום כבוד הבריות [אבל אם אינו גנאי כ&quot;כ אסור] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד), והוסיף הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) דה&quot;ה דמותר לקטום ביד כדי לחצות בו שיניו אם א&quot;א בלאו הכי דמאי שנא שבות זה משבות דמוקצה הרי בשניהם התירו במקום כבוד הבריות (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב) {ויש לחלק דהתירו רק חד שבות דמוקצה ולא ב&#x27; שבותים, אמנם מבואר בביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; שי&quot;ב ד&quot;ה דהא) דהתירו אפי&#x27; ב&#x27; שבותים במקום כבוד הבריות (עם ר&quot;י באק)}"	סימן שכב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר 1) לטלטל 2) לקטום, בשמים קשים?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-e2b1ed566e48f0f6faeb5db7990f420230cc8b35.jpg"">"	סימן שכב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו אסור משום מחתך?	"העלה הביה&quot;ל (ד&quot;ה אחד) כיון שהוא מכוין להריח אינו מכוין למדה כלל ומותר, אבל לחצוץ בה שיניו והוא מקפיד על המדה חייב כשהוא בכלי, וחייב אפי&#x27; ביד אם דרכו בכך אבל אם אין דרכו בכך אסור מדרבנן ביד [אבל בכלי לעולם חייב] "	סימן שכב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור להוליד ריח?	"אסור להוליד ריח לבגד אחר (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), וכן אסור ליתן שפיגנרא&quot;ד באוכלין (חכם צבי, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן שכב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקטום להריח בעבור אחר?	"השיירי כנה&quot;ג אוסר, ותמה עליו הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;), וביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה אחד) דכיון שהוא נותן לאחר מקפיד על מדתו ואסור משום מחתך, אבל למעשה בשעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&quot;ז) אינו חושש להשיירי כנה&quot;ג"	סימן שכב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיסור מחתך, מתי 1) חייב 2) אסור מדרבנן 3) מותר?	"1) כשהוא מקפיד על מדת ארכו ורחבו, וחותך בכלי או אפי&#x27; ביד אם דרכו בכך 2) אם חותך ביד כשאין דרכו בכך 3) באוכלים א&quot;נ כשאינו מקפיד על מדתו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)"	סימן שכב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחתוך חמאה שיש בה עטיפה?	"אע&quot;פ שאין מחתך על האוכלים מ&quot;מ יש להסתפק על הנייר שעוטף אותה (שלחן שלמה סי&#x27; שי&quot;ד ס&quot;ק י&quot;ג אות ד&#x27;, מ&quot;ב דרשו)"	סימן שכב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתחוב נר שעוה לתוך הפמוט אם חלק מהשעוה נחתך?	"רשז&quot;א (שש&quot;כ פי&quot;ג הע&#x27; קל&quot;ו) מקיל {ויש לעיין בזה} "	סימן שכב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להטיל גורל בחלקים שוות 1) לאחרים 2) לבני ביתו?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-28a4b75c17944d6ae69a8e074844508b908d92c9.jpg"">"	סימן שכב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מחלק בלא גורל?	"מותר אפי&#x27; בבני חבורה דאמרינן דאינם מקפידים זה על זה אבל אם ידעינן שהם מקפידין אסור דחיישינן שמא יזכירו מדה ומשקל (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה כיון), ובשכנים אע&quot;פ שהם מקפידין זה על זה מ&quot;מ מותרים לחלק בלא גורל כיון שאינו מצוי להם שיחלקו יחדו לא גזרו עליהם (ביה&quot;ל ד&quot;ה כיון)"	סימן שכב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר 1) לבני חבורה 2) לשכנים, להשתתף יחד?	"1) אם אינם מקפידים מותרים, ואם מקפידים אינו כדאי דמתוך שהם רגילים לשאול תדיר אחד מחבירו ודאי יבואו לשאול גם בשבת ויו&quot;ט וכיון שהם מקפידין יזכירו מדה ומשקל (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה כיון) 2) אע&quot;פ שהם מקפידים מותרים כיון שאינו מצוי לא חששו החכמים שיבא לידי איסור (תוס&#x27; שבת קמ&quot;ט ע&quot;ב, מג&quot;א שם, ביה&quot;ל שם) [דלא כערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) דכתב דשכנים מותרים מפני שאינם מקפידים] {לסיכום, להשתתף הוי כמו חלוקה בלא גורל}"	סימן שכב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאורחים לעשות גורל?	"איתא בתוספתא דמותרים לעשות גורל לברר מי יטול חלקו תחילה [דאין זה ממון דומיא דקדיש ועליה לתורה] אבל לא ליטול ב&#x27; מנות, [ואפי&#x27; להשוות החלקים אסור ולא נקט זה משום דאינו מצוי דהרי הבעה&quot;ב משוה החלקים לפניהם {ונראה דאסור דומיא דשכנים דאסרו משום דדומה למקח וממכר}] (ביה&quot;ל ד&quot;ה זה)"	סימן שכב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות גורל למנה גדולה וקטנה 1) לאחרים 2) לבני ביתו?	"1) אסור אפי&#x27; בחול משום משחק בקוביא והוי אבק גזל (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) [ובזה&quot;ז יש דיון בפוסקים אם מותר משום סיטומתא (עי&#x27; מ&quot;ב דרשו)] {אכן זהו דעת המחבר אבל הרמ&quot;א (חו&quot;מ סי&#x27; ר&quot;ז סעי&#x27; י&quot;ג) ס&quot;ל דדבר שאינו בידו כלל אינו אסמכתא אלא שצריך קנין, ודוקא כשיש לו אומנות אחרת} 2) מדינא מותר מפני שאינם מקפידים מפני שהכל של בעה&quot;ב [אבל בשלהם מקפידים ואסור (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)], וכן הוא פשטות הגמ&#x27;, וכן פסק הרמב&quot;ם, אבל הטור ס&quot;ל דאסור משום דילמא אתי לסרוכי לשחק בקוביא עם אחרים ואסור, וכן הוא פשטות הרי&quot;ף והרא&quot;ש [ודלא כהר&quot;ן דס&quot;ל דהרי&quot;ף ס&quot;ל כהרמב&quot;ם], והשו&quot;ע סותם לאסור ואח&quot;כ הביא ויש אומרים להתיר"	סימן שכב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי השיטות דאסור לבני ביתו מנה גדולה כנגד קטנה, איך מתיישבים הגמ&#x27; דמבואר דמותר?"	"כתב המגיד משנה דס&quot;ל כגמ&#x27; בב&quot;מ (ע&quot;ה ע&quot;א) דמסיק דאסור להלוות ברבית לבני ביתו דילמא אתי למיסרך, א&quot;כ ה&quot;ה לגבי גורל מנה גדולה כנגד קטנה [והמגיד משנה הקשה על שיטה זו דרק לגבי רבית דאורייתא חיישינן דלמא אתי למיסרך משא&quot;כ לגבי משחק בקוביא דהוי רק גזל מדרבנן לא חיישינן, והב&quot;י תי&#x27; דהגמ&#x27; רק הביא ראיה מרב דאמרינן הסברא דהכל שלו וכי היכי דליכא איסור רבית ה&quot;ה דליכא הקפדה ביניהם ואח&quot;כ פריך אי הכי אפי&#x27; מנה גדולה כנגד קטנה היינו משום דס&quot;ד דקיי&quot;ל כרב ומשני חיסורי מיחסרא לפי המקשן אבל באמת מאחר דלא קיי&quot;ל כרב ה&quot;ה דאסור במנה גדולה כנגד קטנה א&quot;נ אמרינן חיסורי מיחסרא ליישב רב יהודה ואנן לא קיי&quot;ל כוותיה א&quot;נ ס&quot;ל כסוגיא דב&quot;מ ולא כסוגיא דשבת וכמ&quot;ש המגיד משנה בתחילה ולא חיישינן לדיחוי של המגיד משנה]"	סימן שכב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר מצוה 1) בשבת 2) ביו&quot;ט?	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) מדייק מדנקט יו&quot;ט ולא שבת משמע דשבת לעולם אסור, ועוד הביא ראיה מלחם הפנים דאסור לעושת גורל אפי&#x27; לדבר מצוה בשבת ואפי&#x27; אם לא היה אפשר מאתמול (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה) [ואפי&#x27; במקום דאתי לאנצויי (גמ&#x27;, מג&quot;א שם, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד)], ודחה השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ג) דבלחם הפנים לא הגיעו לכל אחד אלא דבר מועט, וגם מה שנקט יו&quot;ט ולא שבת לרבותא נקט דבמנות של חול אסור אפי&#x27; ביו&quot;ט, ומ&quot;מ למעשה הכריע השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ד) דבשבת אין להקל לעשות גורל אפי&#x27; לדבר מצוה וכדעת המג&quot;א, אבל מערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) משמע דיכול להקל אפי&#x27; בשבת [בלא פתקאות] 2) איתא בגמ&#x27; (שבת קמ&quot;ט ע&quot;ב) דמטילין חלשים על הקדשים ביו&quot;ט אבל לא על המנות של חול, ורש&quot;י והר&quot;ן בדעת הרמב&quot;ם ס&quot;ל דאסור במנות קדשים של אתמול מפני שהיה אפשר מאתמול, אבל המגיד משנה פי&#x27; בדעת הרמב&quot;ם דדוקא של חולין אסור אבל של קדשים אפי&#x27; מאתמול מותר משום חיבוב מצוה (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;), והשעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ד) מפקפק אפי&#x27; אם לא היה אפשר מאתמול ליכא ראיה אלא למצוה גמורה כמו אכילת קדשים אבל לשאר דבר מצוה אפשר דאסור, והא ראיה דאסור להפיס מנות ביו&quot;ט עם אחרים אע&quot;פ שיש מצוה לאכול ביו&quot;ט, אלא ש&quot;מ דדוקא מצוה גמורה כאכילת קדשים מותר, אמנם למעשה משמע מהשעה&quot;צ דמותר להקל כהמג&quot;א דלדבר מצוה ביו&quot;ט דלא היה אפשר מאתמול שמותר"	סימן שכב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות גורל לקדיש או לעליה לתורה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא ראיה מיוה&quot;כ דעשו פייס [לפי הרמב&quot;ן, אבל לפי הרז&quot;ה המשנה מיירי בשאר ימות השנה (מחה&quot;ש) {אבל לכאורה אפי&#x27; לפי הרז&quot;ה יש כאן ראיה דזה דומה לגורל מנה גדולה כנגד מנה קטנה ואין נפק&quot;מ בין שבת לשאר ימות השנה}], וביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה זה) דאינו ממון {וכן ראינו לעיל במ&quot;ב (סי&#x27; ש&quot;ו ס&quot;ק ל&quot;ג) לגבי קניית מצות בשבת, וכן בט&quot;ז ביו&quot;ד (סי&#x27; רמ&quot;ט) דמותר לקנות מצות במעות מעשר}, אבל אסור לעשות גורל על קדיש של מוצאי שבת (שע&quot;ת ס&quot;ק ו&#x27;) [וכל זה דלא כהערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) דמשמע דההיתר לקדיש הוי משום צרכי מצוה] {והא דאיצטריך ההיתר דאינו ממון היינו משום שיש זכות לכל כהן לעשות העבודה וא&quot;כ הוי כאילו נתנו מנות לאמצע והוי דומיא למשחק בקוביא}"	סימן שכב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באופן שמותר לעשות גורל, כיצד עושין הגורל?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ד) הביא מנזר [ישראל (קצות השלחן)] בשם השבות יעקב (ח&quot;ג סי&#x27; כ&quot;ד) דיעשה הגורל ע&quot;י הספר ולא ע&quot;י פתקאות שנכתבו מבעוד יום משום דדמי למקח וממכר, אבל מעורר הקצות השלחן (סי&#x27; קמ&quot;ו בדה&quot;ש ס&quot;ק ע&#x27;) דמשמע משבות יעקב בפנים דמקיל בכל אופן בגורל על קדיש וכדומה ואפי&#x27; בפתקאות {אבל עדיין שייך לאסור פתקאות בגורל עם בני ביתו וכודמה}, והספר החיים (להגר&quot;ש קלוגר) כתב עוד טעם לאסור בפתקאות משום גזירה אטו שטרי הדיוטות {אבל ממ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ש&quot;ז ס&quot;ק נ&#x27;) משמע דאין איסור בזה דהוי סימנא בעלמא, ועוד כתב המ&quot;ב לעיל (שם ס&quot;ק מ&quot;ז) דלצורך מצוה הוי בכלל חפצי שמים ומותר} א&quot;נ שמא ישכח לכתוב שם אחד ויכתוב שמו בשבת {ולכאורה בגורל ע&quot;י מספרים אין שייך חשש זו, אבל אולי שייך גזירה שמא יקרע עוד פתקאות}"	סימן שכב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות גורל ע&quot;י גוי?	לא (רמ&quot;א)	סימן שכב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות גורל באבות ובנים וכדומה?	{נראה דאינו שייך הגזירה שמא יזכיר מדה ומשקל דכל הגורלות הנ&quot;ל מיירי כשהם משתתפים ונותנים מנות באמצע ואח&quot;כ חולקים אבל כאן הבעה&quot;ב מחלק חפציו כפי רצונו ואין כאן חשש מדה ומשקל, ולגבי החשש שמא יסרך לאחרים לשחק בקוביא נראה לחלק דדוקא בבני בית יש חשש שהרי הם חושבים שיש להם זכות במנות אלו, וכן האורחים לאחר שנתן הבעה&quot;ב החלקים בפניהם הרי הם שלהם וממילא אסור לחלוק ע&quot;י גורל, משא&quot;כ באבות ובנים הם יודעים שאין להם שום זכות בדיני ממונות והכל הוי מתנה בעלמא ולית ביה חשש שמא אתי למיסרך, ומ&quot;מ עדיין לא יעשו גורל ע&quot;י פתקאות אלא כל אחד יצביע או כל ילד יקבל מספר והגבאי יבחר מספריים randomly (עם ר&quot;י באק)}	סימן שכב סעיף ו		
